יום השואה

האם צריך להיחשף לזוועות שהיו בשואה? האם זיכרון השואה הוא לשם לזכור או רק אם באה תנופה אחרי זה?

כדי שימי הזיכרון לשואה לא יהפכו רק לפסטיבלי דיכאון, נחוצות גם התבוננות על ההישגים ותקווה.

למה הצום של עשרה בטבת נבחר כיום הקדיש הכללי לזכר החללים בשואה, למה לא ט’ באב או י"ז בתמוז או אפילו היום שנקבע כיום השואה והגבורה? האם יש קשר מהותי בין י’ בטבת לבין זכר השואה?